מבוסס מיקום
מבוסס מיקום
חפש

מדריך ליחצן המתחיל

טיפים וטריקים של המיקצוענים

אורי לוונשטיין מוותיקי מארגני המסיבות והיחצנים של תל אביב ואחד המצליחים ביותר, מספר על יחצון ב20 שנים האחרונות מימי הפליירים בים ועד עידן הפייסבוק, איפה נמצא הקהל הפוטנציאלי, מה צריך לעשות כדי להביא אותו, איך לגרום להם לחזור ולמה היה מנוי בחמישה אתרי הכרויות בו זמנית.

היום שם המשחק בעסקי המסיבות ובמקומות הבילוי הוא יחסי ציבור, פרסומת ופייסבוק, בכל בירה תמימה שנמזגת מגולמים כבר תשלומי היחצנים, ואלה עולים בהתמדה ומעלים את מחירי האלכוהול. גם אם יפתח בעיר המקום הכי שווה ומושקע ללא יחסי הציבור הנכונים אין לו הרבה סיכוי. כל מי שניסה פעם לארגן מסיבה יודע, זה לא פשוט כמו שזה נראה, לא כל אלה שנשבעו שיגיעו מגיעים, בייחוד אם יש משחק של מכבי, גמר של כוכב נולד, או יום עבודה למחרת. אורי נותן מעט מסודות המקצוע.

"התחלתי כברמן, אחרי זה מנהל של מועדון, אחרי זה בעלים של מועדון ובעלים של מועדון אחר, אחרי זה אמרתי מספיק, מעכשיו אני רק יח"צן." אומר לוינשטיין.

"הטיפ העיקרי זה לשמור על הקשר עם הקהל. לשמור על קשר אישי, לדעת שמות בעל פה, לדעת לשייך אנשים לחבורות. לדעת את מי לפנק ומתי, לא כל הזמן לפנק כי אז אתה מקלקל את הלקוח ואד כשאתה מפסיק לתת הוא מפסיק לבוא."

"אני מכיר בשמות את רוב רובם של הקבועים (מעל 400 אנשים), הפייסבוק מאד עוזר, לפני תחילת ערב אני יושב על הפייסבוק כרבע שעה ומסתכל על תמונות של אנשים, אני משנן שמות ומתאים אותם לפרצופים."

"כשהייתי ברמן, הטריק היה לזכור מה הלקוח שתה, אתה לא חייב לזכור איך קוראים לו אבל אם אתה זוכר מה הוא שתה הוא שלך, זה הלקוח שלך, הוא לא ירצה ללכת למקום אחר. אתה בא אליו ואומר לדוגמא "בלק בוש קוביית קרח אחת" הוא נגנב מהעובדה שאתה זוכר, אתה הופך אותו לאט לאט ללקוח קבוע. אותו הדבר במסיבות, אתה צריך לדעת מי הם הלקוחות שלך, איפה הם נמצאים, איפה הם מסתובבים, לאן עוד הם הולכים "

"מתקשרים אלי אנשים בכל יום בשבוע, אני כמו מודיעין, תמיד אני יודע מה קורה בעיר. אם אתה נותן למישהו טיפ טוב למסיבה הוא יזכור לך טובה, וימשיך להתקשר, ושתהיה לו מסיבה לשלושים איש כל שיחות הטלפון והיחס יחזרו פי עשר."

"חשוב להיות בעניינים כל הזמן, להיות מקור טוב למידע, הרבה מבעלי המועדונים בעיר הם קולגות שלי, אני יכול לדעת לאן טוב לצאת. גם אם אני לא מכיר מסיבה צפציפית אני רואה מי עשה אטנדינג

מבין אלה שאני מכיר וכך יודע אם שווה לשלוח אנשים לשם."

"בכל יום יש מקום ששווה לצאת אליו, יושב שם יח"צן שבדרך כזו או אחרת או שהוא עבד אצלי, או שהוא גדל דרכי, או שעבדנו ביחד או שפשוט אני מכיר אותו."

"אני לא אוהב לריב, זה סוג של בן-אדם שאתה, אני בכיף מוכן לוותר על דברים,

על כסף, על כבוד בשביל לא לריב, יש פה אנשים שרבים על ימין ועל שמאל.

יש אנשים שאני יודע שאני לא רוצה לעבוד איתם, יש אנשים שאני לא סובל, אני לא יודע אם יכולים להגיד את זה עלי. יש כאלה שלא יעבדו איתי כי חושבים שאני דינוזאור, שאם יעבדו איתי אני אבלע אותם. זה יכול להיות נכון כי אם בן-אדם יעבוד איתי ולא יהיה שווה את הכסף הוא לא יקבל אותו. מצד שני אני פרנסתי אנשים שהביאו 50 איש כאילו הביאו 300 "

"כשהתחלתי ליחצן גם לא היה טלפון סלולורי. לא היו אס. אם .אסים, הינו מסתובבים כל היום באוניברסיטת תל אביב ומחלקים הזמנות, הייתי יוצא כל יום לשלושה ארבעה מקומות, שזה היה העיסוק העיקרי שלי, עובר בר בר ומדבר עם אנשים, מיחצן מחלק הזמנות, האינטראקציה הייתה מאד אישית וזה היה הרבה יותר קשה. היום בכמה לחיצות כפתור אני מגיע לעשרים אלף איש"

"בפייסבוק ניתן להגיע לרמה אישית, לייצר שיחות, אני מתחיל שיחות יש לי איזה עשרים חלונות של שיחה ואני מדבר עם עשרה אנשים במקביל. אנשים יושבים שעות מול המחשב, שם הם נמצאים, אתה צריך ללכת למקומות בהם הם נמצאים. פעם הם היו בים או באוניברסיטה, בהרקדות או בארועי רוטשילד גדולים, אבל למה ללכת חמש שעות בשמש אם אני יודע שבסוף הארוע כולם יהיו בבית על המחשב"

"פעם הייתי מנוי בארבעה חמישה אתרי הכרויות במקביל, כל יום הייתי מתחיל עם בנות, כל היום, לא בשביל להכיר כדי להביא אותן לפה, להביא אותן למסיבה, לא הייתי מציג את עצמי אחרת ולא שקל ממה שיש לי באמת (לשמחתי יש לי מה להציג). זה לא טריק מלוכלך יש לי כרטיס שאומר מי אני ומה אני ומה אני עושה"

"עבודת היחצנות אף פעם לא נגמרת, ברגע שאתה מוריד רגל מהגז- אתה רואה את זה בדלת. צריך לעבוד קשה, תמיד יותר אנשים זה יותר טוב"

"יש לי אתר אינטרנט אבל אני לא משקיע בו יותר מדי, לפחות שעה ביום אני מקדיש לפייסבוק למרות שהיחצנות היא לא העבודה העיקרית שלי כרגע, אני מסיים לעבוד בשבע בערב רוחץ פנים ויושב על הפייסבוק עד 12 בלילה לפחות פעם בשבוע."

האם אתה חושב על יום בו תפרוש ותנוח מעבודת היחצנות ?

"לא, אני לא אוכל לחיות אם לא יהיה משהו שיעסיק אותי