סאבלט לאונג בר תל אביב

סאבלט לאונג בר תל אביב

סאבלט לאונג'-roof - בר

ראיון בלעדי לאתר "רווקים" עם רועי לויאן מבעלי המקום.

בקצה הטיילת לכיוון יפו, באזור המלונות של דרום תל אביב - דן פנורמה ודיויד אינטרקונטיננטל, במרפסת רחבה הפונה לים, בין שני בנייני משרדים גבוהים ואפורים נמצא הסאבלט. זהו אינו סתם עוד בר קייץ טרנדי שנפתח בעיר אלא תוצאה של שיתוף פעולה בין כמה בעלי מועדונים ותיקים ומשקיעים כבדים שיודעים מה הם עושים. הרבה מחשבה, עבודה וכסף הושקעו בכל פרט הקשור במיזם החל מהעיצוב, מבנה הברים ומקומות הישיבה, השיווק, המיקום הלא שיגרתי ועד לחווית הכניסה, סגנון המוסיקה ואפילו חולצות עם לוגו. הרעיון של בעלי המקום היה ליצור משהו שונה בנוף, שאינו מוכר לבליין התל-אביבי, בר קיץ באווירה רגועה יותר של לאונג', תחושה של יוקרה, קהל איכותי, בלי יותר מדי ווליום, פינות ישיבה אינטימיות לצד ברים רבועים חשופים עם תאורה עמומה, וכמובן השמים הפתוחים והנוף שנשקף מהמעקה הרחב לעבר הטיילת והים.

ל"רווקים" יש כמה סיבות טובות להתעניין בבר החדש מלבד הסיבה שהוא אחד המקומות החמים בעיר. קודם כל זהו מקום טוב לדייט, המוסיקה לא חזקה מדי, אפשר לדבר, זהו מקום פרטי, כלומר לא על הטיילת או ברחוב הומה בו כל הזמן עוברים אנשים. בשבת אפשר להגיע בזמן השקיעה, עם הרוח המערבית, הצ'יל-אאוט והיין זה יכול להיות מושלם.

למקום יש גם אוריינטציה פיקאפית, מבנה הברים ומקומות הישיבה אומרים : אינטראקציה, במיוחד כשהערב מתחיל לתפוס תאוצה, כשהמקום מתמלא, המעברים הומים, והדי ג'י מעביר הילוך.

יש גם אטרקציות למסיבות רווקים, ניתן לארגן במקום מסיבה על בסיס הזמנה מראש בשתי דרכים שיפורטו בהמשך.

המקום פונה לטווח גילאים רחב, לרוב מעל הממוצע של מקומות אחרים בעיר. מסיבות שונות מיועדות לקהלים שונים.

"זוהי העונה השניה של הסאבלט" אומר רועי לויאן "יש כאן אוירה שלא קיימת במקומות אחרים, מין אוירה של לאונג' בר, לכל אורך הערב הווליום לא עולה, ככה שתמיד אפשר לדבר. בתחילת הערב אנשים יושבים ומדברים, שותים, נרגעים ומתמנגלים*. בשלב מאוחר יותר לקראת אחת עשרה אותם אנשים שישבו מתחילים לזוז, להשתחרר, המוסיקה הופכת קצבית יותר, הבר משתנה והופך פנים, מתחילים לרקוד, האוירה מתחממת והאנרגיות עולות".

ימים ושעות

המקום עובד כל השבוע, כל יום יש משהו שונה אך לא ניתן להגדיר סוגי ערבים לפי ימים, זה מאד דינמי, כל יום יחצנים אחרים מביאים קהל שונה. "אנחנו עובדים רק עם מוזמנים שמגיעים דרכנו, דרך הבעלים או דרך היחצנים. "ביום שישי זה ממש מגניב, שמש, צהרים, פותחים פה בריכה וכולם עם בגדי ים, ביקיני וכאלה..."

ביום שבת נפתח המקום בשש בערב "אישית אני הכי אוהב להיות כאן בשעות האלה, של השקיעה" אומר רועי "זהו זמן טוב לדייט מוקדם, מאוחר יותר המקום הופך יותר פיקאפי".

כניסה והזמנות

רועי מתעכב הרבה על נושא הכניסה, נראה שהיו בעיר הרבה דיבורים על התור, הסלקציה ושיטת המוזמנים. "לי אין בעיה שכולם יגיעו אך אנחנו מחויבים לכמות אנשים מסוימת. אם אתה לדוגמא הזמנת מקומות לאירוע של שלושים איש אני מחויב להם שיכנסו, כמובן עד שעה מסוימת. לכן אנחנו נותנים עדיפות להזמנות ורק אם סיימנו את רשימת המוזמנים אנחנו מכניסים את אלה שעומדים בחוץ. לא שיש לנו בעיה עם אנשים כאלה או אחרים, אבל אני מעדיף שמי שהזמין שבוע מראש יכנס. כמו במסעדה, הזמנת מקום תשב, לא הזמת לא תשב. רובם יושבים. יש כאן ארבעים פינות ישיבה שזה המון, וזה לא כולל את הברים, זה אומר ארבעים אירועים ביום. אם באים לאחר שכל המוזמנים יושבים אפשר להיכנס. אנחנו מאד מקפידים על כמות האנשים, שלא יהיה צפוף מדי. מאד חשוב לי שאלה שבאים לכאן יעברו חוויה אחרת, לא מה שיש בפאבים הסגורים והדחוסים עם עשן הסיגריות והמוסיקה הרועשת. ישנו כאן דיסונאנס בין הרצון שלי להרוויח לבין טובת הלקוח. אני חייב לחשוב קדימה על הטווח הארוך, לא להכניס הרבה אנשים בשביל עוד כמה שקלים ולפגוע בחוויה של אלה שבפנים.

במבט קדימה, לטווח הארוך אני חושב שהחוויה של הלקוח חשובה יותר, ובסופו של דבר זה ישתלם לי גם כספית. אם מדובר במסיבה חד פעמית, הייתי אומר לך שהיה נכון לצופף את המקום אבל אני חושב מעבר לרווח המיידי, אני רוצה שהלקוח שלי יגיע למקום שהוא לא מלא מדי, לא מפוצץ, שיוכל לזוז קצת ימינה ושמאלה מקום שבו הוא יוכל להתמנגל*, לדבר עם אנשים, לעמוד בכיף עם בירה ביד או עם איזה קוקטייל."

מחירים

"המחירים הם : ממוצע פלוס" אומר רועי "תפעול של מקום כזה הוא מאוד יקר, חוץ מזה המקום עובד רק חמישה חודשים ואנחנו נדרשים לשלם שכירות וארנונה לכל השנה. "

מטבח

"יש פה מטבח של ה'קרפצ'יו-בר', אוכל פשוט אבל מיוחד, פיצות על טורטיה סלטים סנדווצ'ים ועוד."

קהל

"את המקום פוקד גם קהל מפורסמים וידוענים יחד עם המילייה התל אביבי הבסיסי, הלקוחות הקבועים שלנו מכל מהברים חוזרים ומגיעים".

"יש המון תיירים הם מגיעים מהמלונות. שם אנחנו מפרסמים את המקום. הם מגיעים לרוב מוקדם. תל אביב מלאה בתיירים מיהודים צרפתים ואמריקאים, שלהם אנחנו כבר רגילים, עד לאיטלקים, דנים, שוודים, ניו-זילנדים ואוסטרלים."

מסיבות רווקים והזמנת אירוע

הזמנת שולחן (או כמה שולחנות) מתבצעת בשני אופנים.

1 אנשים מתחייבים לאיזשהו מינימום, מגיע מי שמגיע, האורחים שותים עד שמגיעים לסכום.

2 אפשרות שניה לימי הולדת ולמסיבות רווקים היא להזמין מראש את כל המשקאות. "זה מאד יפה ומרשים" אומר רועי "אתה מגיע לשולחן ויש שמפניירות עם שמפניה, וודקה, בירות בקרח. יש כאן שלוש מכונות קרח עצומות שאני לא חושב שיש באף בר אחר בארץ. ניתן גם לשכור את כל המירפסת לחתונות בר-מיצוות וארועים שונים.

מוסיקה

Lounge house, chill, ellectro בלי קריצות למיינסטרים, בלי יציאות ישראליות , בלי נגיעות מיזרחיות ובלי גלישות לשכונה. בעלי הבית מאד מקפידים על הליין המוסיקלי, אפילו רמת הווליום זוכה לפיקוח. בשלבים מאוחרים של הלילה הקצב עולה והסגנון משתנה אך עדיין באותו כיוון.

חניה

חניון הדולפינריום הופך חינמי בשעת ערב לא מאוחרת, יש עוד חניונים קרובים רבים מסביב.

עיצוב

אם אני לא טועה היה זה ה"גודבאר" הפיקאפ הראשון שעלה על רעיון הבר המרובע. מסתבר שישראלים אוהבים לשבת מסביב לבר ולהתבונן אלה באלה. מאז נפתחו בעיר הרבה ברים מרובעים, אובליים ועגולים ועם הצלחה לא מתווכחים. בסאבלט יש שלושה ברים מרובעים סמוכים זה לזה וכל אחד בגודל של פאב תל-אביבי ממוצע, מסביב, בסמוך לקירות ולמעקה עוד כארבעים מתחמי ישיבה שונים עם ספות זוגיות, משולשות, ויחידים במבנים שונים, נראה שנלקחו בחשבון כל הקומבינציות לכל סוגי הקהלים והגחמות. בסך הכל ניתן להכניס למקום מעל 500 אנשים. הרצפה בכל המתחם עשויה עץ, הברים, השולחנות וכסאות הבר גם הם מעץ. צבעי פסטל, עץ ואוף ווויט שולטים. גופי התאורה המזוהים עם המקום מפיצים אור לבן עמום שמתעמעם עוד בהתאם לאווירה ולצרכי השעה. כל המלצרים והברמנים לובשים חולצות עם לוגו של המקום. למעלה השמים, בצדדים ומאחורה כמה ממפלצות הבטון האורבניות הידועות לשימצה, שהרסו לתושבי נווה צדק את נוף הים, במערב הטיילת (המכונה צ'יץ'), גן (המכונה צ'ארלס קלור) והים (המכונה תיכון).

סיכום

כדי להפיק את החוויה המושלמת שהמקום יכול לתת נדרשת טיפה יותר השקעה וסבלנות, אולי גם בנוגע להופעה ולמראה, עדיף לא לנחות שם בשעת לילה מאוחרת ולקוות לטוב. צריך לברר איזה ערב יש עם איזה קהל, לנסות להתחבר ליחצנים הנכונים או לבעלים, הזמנת מקום מראש לאלה שהפרוטה מצויה בכיסם יכולה לחסוך הרבה דאגות, אך זהו אינו תענוג זול. עדיף לבוא מוקדם ולבנות לאט את הערב, להשתכר בקצב של כולם, אם מדובר בשישי או בשבת אפשר להתחיל בשקיעה ולגלוש עד השעות הקטנות. שוב, המקום אינו זול, מנות האלכוהול אינן גדולות, אך יש איכות וגם תיירות מהמלון, עוד מקום שגורם לך לרצות להיות יותר עשיר.

ראו גם : מועדון חשפנות

מתמנגל = (מלשון mingle ) מתערבב, מכיר אנשים, יוצר קשרים

©צ'רלי